גמרא
פירוש
אאֶלָּא עַל נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה וְכָרֵס מְלֵאָה אִינִי וְהָא רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לְבֵי כְּנִישְׁתָּא דַּאֲבִי גוֹבָר וּגְזַר תַּעֲנִית וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים עַד חֲצוֹת ואמר הלל וְאַחַר כָּךְ אִכְלוּ וּשְׁתוּ שָׁאנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא דִּשְׁכִיחִי בְּהוּ שִׁכְרוּת.הדרן עלך סדר תעניות אלו
פרק ד – בשלשה פרקים
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בנפש שביע׳. לפי שנ׳ בו נותן לחם לכל בשר נכון לאומרו על השבע.
והיכ׳ דשכיח׳ שיכרות בני1 מחוזא אמרי הלל הגדול והדר אכלי ושתי.
אסיקנ׳ בגמר׳ שאין שבח לציבור אם ירדו גשמים קודם הנץ החמה ואף אם ירדו אחר שקיעת החמה אלא כגון שאמ׳ משיב הרוח נשא זיקא מוריד הגשם אתא מיטר׳ וזוהי שבח ציבור. ס״פ
פרק רביעי בג׳ פרקים בשנה. במוסף. מפר׳ בגמר׳2.
נעילת שערים. מפר׳ בברכות ירושל׳3 איכ׳ מ״ד נעילת שערי מקדש ואיכ׳ מ״ד נעילת שערי שמים שנועלין לעת ערב ואי׳ בגמר׳4 שהיו רגילין להתפלל תפיל׳ נעילה בכל תענית כדרך יום הכיפורי׳5.
תעניו׳. שהציבור גוזרין עליהן6. מעמדות. שאנשי מעמד יושבין7 בשבת כדמפר׳ בגמר׳ תשלום המשנה.
אלו הן מעמדות. ומפני מה תקנו מעמדות לפי שנ׳ צו את בני ישראל וכי קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו8. אלא התקינו נביאים הראשונים. משה ושמואל דוד ושלמה9 משמרות.
ועל כל משמר ומשמר וכו׳. פי׳ אלו הן המעמדות המתענין ומתפללין בעריהם שיתקבל קרבן אחיהם לרצון כדפי׳ לעיל מצו את בני ישראל שתמידין שבכל יום באין מן השקלים של כל ישראל ואיפשר שיהו כל ישראל עומדין על קרבנן ומינו מעמדות להיות במקומן של ישראל10.
וכ״ד משמרו׳. של כהנים היו ודוד ושלמה11 תיקנום.
ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים. שקבועין ויושבין בעיר ועומדין על קרבן אחיהן ולבד אילו הדרים בירושלם היו מעמדות בכל עיר ועיר שכל ישראל נחלקו לכ״ד משמרות כדתני׳ בבריית׳12 כ״ד היו בא״י מהם י״ב ביריחו.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
והיכ׳ דשכיח׳ שיכרות בני1 מחוזא אמרי הלל הגדול והדר אכלי ושתי.
אסיקנ׳ בגמר׳ שאין שבח לציבור אם ירדו גשמים קודם הנץ החמה ואף אם ירדו אחר שקיעת החמה אלא כגון שאמ׳ משיב הרוח נשא זיקא מוריד הגשם אתא מיטר׳ וזוהי שבח ציבור. ס״פ
פרק רביעי בג׳ פרקים בשנה. במוסף. מפר׳ בגמר׳2.
נעילת שערים. מפר׳ בברכות ירושל׳3 איכ׳ מ״ד נעילת שערי מקדש ואיכ׳ מ״ד נעילת שערי שמים שנועלין לעת ערב ואי׳ בגמר׳4 שהיו רגילין להתפלל תפיל׳ נעילה בכל תענית כדרך יום הכיפורי׳5.
תעניו׳. שהציבור גוזרין עליהן6. מעמדות. שאנשי מעמד יושבין7 בשבת כדמפר׳ בגמר׳ תשלום המשנה.
אלו הן מעמדות. ומפני מה תקנו מעמדות לפי שנ׳ צו את בני ישראל וכי קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו8. אלא התקינו נביאים הראשונים. משה ושמואל דוד ושלמה9 משמרות.
ועל כל משמר ומשמר וכו׳. פי׳ אלו הן המעמדות המתענין ומתפללין בעריהם שיתקבל קרבן אחיהם לרצון כדפי׳ לעיל מצו את בני ישראל שתמידין שבכל יום באין מן השקלים של כל ישראל ואיפשר שיהו כל ישראל עומדין על קרבנן ומינו מעמדות להיות במקומן של ישראל10.
וכ״ד משמרו׳. של כהנים היו ודוד ושלמה11 תיקנום.
ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים. שקבועין ויושבין בעיר ועומדין על קרבן אחיהן ולבד אילו הדרים בירושלם היו מעמדות בכל עיר ועיר שכל ישראל נחלקו לכ״ד משמרות כדתני׳ בבריית׳12 כ״ד היו בא״י מהם י״ב ביריחו.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 שמא צ״ל כבני.
2 לקמן ע״ב.
3 ירושלמי ברכות ד׳:א׳. וכ״ה בירושל׳ ריש פירקין. וצ״ב על רבינו ורש״י שהביאו ממרחק לחמם מהא דברכות ולא הביאו דברי הירושלמי כאן.
4 בפירש״י כתב ונוהגין היו להתפלל תפילת נעילה וכו׳. ובאמת דברי רבינו צ״ב דהא לא מצינו בהדיא בגמ׳ שהיו מתפללים נעילה ביום התענית. ועיין מאירי שהוכיח מדברי הגמ׳ במגילה שהיו מתפללים נעילה בתעניות עיי״ש מה שהאריך בזה. ועיין בר״ן (דף ט׳ א׳ ד״ה ויש יום) שכתב דמדתמהינן בגמ׳ (לקמן ע״ב) אמוסף ולא מתמהינן אנעילה ש״מ דבתעניות אית בהו נעילה.
5 כ״פ רש״י ד״ה נעילת שערים.
6 וכ״כ הריטב״א דתעניות אלו אינן הצומות הקבועים על כל ישראל דהנהו לית בהו נעילה אלא היינו תעניות של ציבור עיי״ש. וכ״כ המאירי. וכ״כ בפרש״י ליומא (דף פ״ז ב׳ ד״ה בתענית) דהיינו של גשמים.
7 אולי חסר פה איזה תיבה.
8 כעי״ז פירש״י לקמן דף כ״ז א׳ ד״ה הכי קאמר.
9 בפירש״י ליתא תיבת משה ושלמה. ובאמת צ״ב בדברי רש״י שלא הזכיר משה דהא להדיא אמרינן בגמ׳ לקמן (דף כ״ז א׳) דאף משה התקין להם ח׳ משמרות. אמנם אפשר דרש״י איירי על דברי הפסוק שהביאה הגמ׳ המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם. [ועיין ברדב״ז לרמב״ם פ״ג מהל׳ כלי המקדש ה״ט שביאר מדוע לא נזכר בקרא שגם משה העמידם. וכתב דאפשר שכאשר נלקח ארון ה׳ ומתו חפני ופנחס והרג שאול נוב עיר הכהנים נתבטלו המשמרות וחזרו דוד ושמואל ויסדום ולפיכך תלה הכתוב בהם]. אמנם עדיין צ״ב בהא דנקט רבינו שלמה דהא לא מצינו ששלמה הוא העמידם. והנה לכאו׳ מאי דאמרינן בגמ׳ דהתקינו דוד ושלמה ומשה לא איירי אלא במשמרות כהונה אבל לגבי משמרות של ישראל לא מצינו מי העמידם. ובתוספתא (תוספתא תענית ג׳:ב׳) אמרינן שמונה משמרות תקן משה לכהונה ושמונה ללוים משעמד דוד ושלמה הרואה עשאום כ״ד משמרות כהונה וכ״ד משמרות לויה שנאמר המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם אלו משמרות כונה ולויה עמדו נביאים שבירושלים וקבעו שם כ״ד מעמדות כנגד כ״ד משמרות עכ״ל התוספתא. ומבואר מדברי התוספתא דתקנה זו דמשמרות של ישראל לא נתקנה אלא בירושלים ולכאו׳ היינו בזמן בנין הבית בימי שלמה וא״ש דברי רבינו. וכדברי התוספתא לכאו׳ כן מבואר בדברי הרמב״ם. דהנה גבי תקנת משמרות לויה כתב (פ״ג מהל׳ כלי המקדש ה״ט) שמואל הרואה ודוד המלך חלקו הלוים לעשרים וארבעה משמרות וכו׳. [וכן בד׳:ג׳ כתב משה רבינו חלק הכהנים לשמונה משמרות וכו׳ ובימי שמואל חלקם הוא ודוד המלך לכ״ד]. והנה גבי מעמדות כתב הרמב״ם (ו׳:א׳) דתקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא וכו׳ וחלקו אותם עשרים וארבעה מעמדות וכו׳ עכ״ל הרמב״ם. ולכאו׳ צ״ב אמאי גבי כהנים ולויים הזכיר דדוד ושמואל חלקום וגבי מעמדות לא הזכיר מי חילקם. ולמש״כ א״ש דמעמדות אלו לא נתקנו ע״י שמואל ודוד אלא נביאים אחרים הם שתיקנום.
10 כעי״ז פירש״י ד״ה אלו הן וד״ה לפי שנאמר.
11 בפירש״י דוד ושמואל.
12 כ״פ רש״י ד״ה על כל משמר.
הערות
Gemara
Peirush